ווסט אנסלד היה הסנטר הטוב ביותר מכולם בגובה של 2.00 מטרים (7'6). הוא נפטר בצהרי יום שלישי בגיל 74 אחרי מאבק עם בעיות גופניות שונות, אבל סיבת המוות הרשמית הייתה דלקת ריאות.

הוא היה סנטר שלא תמצא באף תחרות דאנק או היילייט אחרת. הוא היה השחקן השקט והעניו ביותר שהכרתי. פשוט בא לעבוד, סיים את עבודתו בצורה הטובה שיכול היה, נעל את התא שלו, ונסע הביתה (או לבית המלון). הוא היה WARRIOR. לוחם. זוהי ההגדרה הטובה להגדירו. הדבר היחיד שגרם לו אי נוחות היה FAME. הוא ברח ממנו כאילו היה צרעת.

הוא אחד מ-50 אגדות ה-NBA, וכשכתבתי עליו כאן באתר (לפחות פעמיים) הצגתי אותו בתור "האגדה הבלתי ידועה מכולן". הצעתי כאן פעמיים לינק שיאפשר לכם להגיע לכל אחת מ-50 האגדות. לא אנסלד היה השחקן שלפחות 50% מכם אף פעם לא שמעו עליו.

ווס אנסלד הוא אחד משני השחקנים הבלתי ידועים ביותר מבין "50 האגדות" (מי השני?). הוא היה סלע גרניט של שחקן. רק 2.00 מ´, אך כל כך רחב וחזק שהוא הצליח לא רק לשחק בעמדת הסנטר – אלא להיות אחד הסנטרים הטובים ביותר בתקופה לפני לארי ומג'יק, התקופה שפעם כיניתי "כשהסנטר היה במרכז העניינים".

ווס אנסלד שיחק בתיכון של סנקה בלואיוויל, קנטאקי, שם זכה בשתי אליפויות תיכוניים בשנות ה-60 המוקדמות.

פעם שלאתי 'שאלת טריוויה מהגיהינום': "כמה עוד שחקנים מאותה כיתת תיכון המשיכו בנבא?"

זה דבר שלא קרה לפני או אחרי: אנסלד, קלם הסקינס, גרג סמית´, ובובי וושינגטון – 4 שחקני נבא מאותה כיתת תיכון בלואיוויל!

הבולטס בחרו בו בבחירה השנייה אחרי אלווין הייס. שנים אח"כ הם ישחקו יחד. כבר בשנתו הראשונה הבולטס עם אנסלד שיפרו את הרקורד שלהם ב-21 משחקים וסיימו עם (25-57 נהדר). הוא קלע 13.8 נק´ עם 18,2 ריב´, ניבחר לרוקי השנה, וניבחר ל-MVP באותה שנה. בעונה הבאה הוא קלע 18.8 נק´ עם 18.5 ריב´, אך הניקס עשו סוויפ לבולטס בפלייאוף .

הוא ניבחר לאול סטאר 5 פעמים, אך שעתו הגדולה באה ב-1978 כשהיה שחקן ראשי באליפות היחידה של הבולטס. הוא סיים 13 שנה בליגה עם 10.8 נק´ ממוצע ו-14.0 ריב´. ב-1981 אחרי שנה כנשיא הבולטס, הוא נתמנה למאמנם. הבולטס נעשו גרועים יותר ויותר תחת אנסלד, והוא פרש. הוא ואשתו פתחו בי"ס מאד מפורסם ומצליח. כמובן שהוא ניבחר להיכל התהילה, ולאחד מ-50 האגדות.

אחד מכתבי הספורט הגדולים בארה"ב בילי ריד כותב היום בספורטינג-ניוז:

. "He always should be remembered as the most important recruit in Kentucky basketball history. Adolph Rupp wanted him to break the color barrier at Kentucky. Had he done so, the Wildcats surely would have won the 1966 NCAA title and maybe another as well. But he picked Louisville, giving the Cardinals unprecedented national credibility and providing the foundation on which Denny Crum built.

"I first saw him play when he was a high school sophomore and he never really changed. He was as quiet and modest then as he was the day he retired."

הוא יכול היה להיות היום ידוע כגיבור, כאחד ששבר את מחסום הצבע השחור בקנטקי של אדולף ראפ, "אבל לא הרגשתי שיש לי את האופי או הטמפרמנט המתאים. ידעתי על ג'קי רובינסון וכל מה שהוא עבר, ולא האמנתי שאני האדם עם האופי המתאים לשמש 'גיבור' שני".

ווס אנסלד כתב על סרובו לשחק בקנטקי ו'להיות הראשון'::

“I told my mother then that if I played in the SEC, I'd set civil rights back 20 years,” Unseld told Sports Illustrated in 1974. “A lot of people felt I should be the first black to play. I told them I didn't have the right attitude to be a pioneer, that it just wasn't me. I have the same attitude now. I feel if someone is nice to me, then I'll be nice to them. But if someone isn't nice, well, I believe in talking to them in a language that they will understand. If a man spits on me, I'll probably spit back. Feeling like that, I didn't think I'd make a very good barrier breaker.”

מאז שווס עזב את עולם הכדורסל, הוא ואשתו קוני – מורת בי"ס עממי בבולטימור זה 50 שנה עד לפני כמה שנים, ומשך כל התקופה בה ווס היה באשלון הגבוה של שחקני ה-NBA – הקימו בית ספר על שמו שהוא ואשתו הצליחו לפתח למוסד הוראה המציע לימודים חינם לילדים שחורים מהגיטו. זה הפך למפעל חייו, וב-EULOGY עליו אמרו ילדיו ונכדיו שבית הספר הזה ימשיך לתפקד שנים רבות, ולא רק שיתפקד אלא יגדל ויפרח.

מותו היכה גלים:

רקס צ'פמן

Wes Unseld was one of the finest people I’ve had the pleasure of knowing. He was my friend, my Kentucky homeboy, and my coach. Heartbreaking.

The gentlest of giants.

Rest, Wes.🏀❤️🌎 pic.twitter.com/5ZSj1zVRQh

— Rex Chapman🏇🏼 (@RexChapman) June 2, 2020

בילי קינג

Wes Unseld was my first hero. The first basketball camp I attended was his camp at the age of 9. The memories and lessons stuck with me. When I became a GM it was surreal to be scouting on the road with him. He was a great player, but a better person. RIP Wes Unseld. pic.twitter.com/8WjI7tLTOW

— Billy King (@bkdefend) June 2, 2020

דן איסל (אחד מהשחקנים הפיטיבוריטים שלי)

Wes Unseld was a warrior! He was The shortest starting center in the NBA, and was also the toughest. So sound fundamentally, when he blocked you out for he would put you in the third row! With all due respect to Darrell G, Wes will always be the greatest U of L Cardinal. pic.twitter.com/RORaa9bKRP

— Dan Issel (@DanIssel44) June 2, 2020

בראדלי ביל

RIP WES UNSELD! 😢
BULLETS LEGEND forever.

— Bradley Beal (@RealDealBeal23) June 2, 2020

ג'יי בילאס (שחקן לשעבר. היום אנליסט ה-NCAA הטוב בנמצא, BAR NONE!)

RIP to Hall of Famer Wes Unseld, who passed away at the age of 74. Unseld was a legend at Louisville and in the NBA, and one of the greatest rebounders and outlet passers of all-time. Toughness personified. pic.twitter.com/nyusmRPXs4

— Jay Bilas (@JayBilas) June 2, 2020

דנבר נאגטס

We have lost a true legend of the game.

Our thoughts are with the family and friends of assistant coach Wes Unseld Jr. following the death of his father. https://t.co/KAU32uTslo

— Denver Nuggets (@nuggets) June 2, 2020

רחל ניקולס (האנליסטית הידועה)

Wes Unseld was strong in all the ways you'd want – strong of character, strong of mind, strong on a basketball court he ruled like thunder. He was the hero of the story in my earliest memories watching the NBA, and the world is a little more dim with his passing. pic.twitter.com/ck2Lv6n4z3

— Rachel Nichols (@Rachel__Nichols) June 2, 2020

זאת רק ההתחלה בדקות הראשונות…